לעת שעות הערב באות - כל הנשים משתוות
פתגם המחורז יפה בנושא של יופי חיצוני - לעת שלא נראה לעין - שקר היופי והבל החן
בסוד נזירים ו"פדיחות" במנזרים: הכיסא משכיח
ידוע כי כאשר אדם עולה לגדוּלה - הוא נוטה לשכוח את חבריו וזמנו דוחק בו למלא את תאווׂת לבו ברוב מעללים
לעתים, האוזן מתאהבת לפני העין
האמירה שבפנינו הִנה ציטוט משירו של המשורר העיוור בַּשָאר בּן בּרד - משורר ערבי מפורסם שאחריתו הייתה הוצאה להורג
שלוש הן מאריכות חיים
במקורות ישראל: שלשה מרחיבין דעתו של אדם אלו הן דירה נאה ואשה נאה וכלים נאים
הרגל הולכת למקום אותו אוהבת
הרגל פונה וצועדת בעקבות רצון הלב. אמר הלל הזקן: למקום שאני אוהב - שם רגלי מוליכות אותי
שתהא סעודתנו דגים
תגובה מגוננת שמקורה מקהילות יהודי מצרים על ידיעה מעציבה של אובדן, ברוח אמירת "לא עלינו"
אם תשליכהו לים - יצא ודג בפיו
לבנון לחוף ימים שוכנת ועיקר עריה לצד מפרצים. הספינה היא סמל לאומי
הרעב כופר
גורם לכפירה - כיוון שהוא מעביר אדם על דעתו הנורמטיבית ומשליך אותו למלחמת הישרדות חסרת רחמים
בסוד משמעותו הסמלית של פסל שלושת הקופים: שימני מדרס לרגליים - ולא על דל שפתיים
מוטב להתגולל בין רגליהם של בני אדם לא בין פיותיהם המורגלים ברכילות ובלשון הרע, כי מרגליהם הפגיעה היא פיזית
הביט הקוף במראה - ראה עצמו (משתקף) כצבי
הקוף כאן הוא מטפורה לאדם שבעיני עצמו אין בו דופי ובעיני עצמו גם לא חסר יופי. השימוש בצבי כדימוי הוא כה עשיר בתרבות האדם
ככל שהקוף מגביה לטפס כך מתגלה עכוזו האדום
בתרבויות שונות מיחסים לקוף מיתוסים וייצוגים אלגוריים המקנים לו מעמד ושייכות שבקדושה
התרנגולת המקרקרת לא מטילה ביצים
"קוקוריקו" לתרנגול על שם קריאתו המפורסמת. קרקור התרנגולת על פי זה הריהו כתופעה נגד הטבע, שכן הוא טבעו של הזכר בלבד
על כוחו של ההרגל והמנהג: קטע לתרנגולת את מקורה - לא תשנה מלאכתה
הקושי בשינוי דפוסי חיים. ודרשו חכמים: מנהג אותיות גהנם
הביאו הזאב ללמדו לקרוא - אמרו לו: אמור א' - השיב: כבש. אמור ב' - השיב: עז. אמור ת' - השיב: גדי
גילוי "זאביותו" על דרגותיה ועל מערומי האינסטינקטים החייתיים אשר בו, אדם המחפש תדיר טרף לנפשו
שאל אותו: נימוסין אלה לך מניין? - השיב: מזה התלוי על העץ עדיין!
אריה, זאב ושועל יצאו לציד משותף. צידם היה גמל, צבי וארנבת. ביקש האריה מהזאב לחלק ביניהם את השלל