פתגם קולע בתמציתו הנישא מפי אדם שיודע דבר או שניים על החיים

כי בתחבולות תעשה מלחמה והחיים הם מלחמת קיום מתמדת, גם במישור הפרטי. הנבון תחבולות יקנה כי התשועה ברוב יועץ

המלה דִבִּשׂ دبس עלולה להשתמע כמקבילה לדבש בעברית. זה הגיוני, אך דבש זה בערבית נקרא עַסַל

הזָקן במזרח, ולא רק בו, הוא סמל לכבודו ולמעמדו של האדם. במטפורה שלפנינו אדם אינו בא לעזרת זולתו

כל אשר תשקיע בזריעה - תזכה לקצור ולעקור יבול, האדמה לא תבגוד. זו דרכו של הטבע

אחיקר בהתחננו לפני אלוהים שיעניק לו בן זכר, מנמק: אנא אלוהים! תנה לי בן זכר, והיה במותי ושם עפר על עיני

האדם בהול על ממונו. ויש שממונו חביב עליו מגופו .הדם הוא הנפש. הדמים הם כסף. וכך, כספו של אדם הוא כנפשו

כי וְהַכֶּסֶף יַעֲנֶה אֶת הַכֹּל (קהלת י'/19), גם מרפא לגוף ולנפש וגם כדי "למְשוׂח" ו"לשמן" "מפתחות" ותהליכים לקידום עניינים

فت פַת - כאשר כוונתה בתשלום, כפי שהיה בימים עברו, כאשר היו מפותתים פתיתי כסף או זהב מגוש גדול ושוקלים אותם

משחק מבריק בהטיית מילים. מבט על העולם כחומר, כוחניות, כסף והישגיות - וקריאה למימוש גישה זו כתכלית, לאלתר ובלי בירבורים

ה"דִכֶּה" היא שׂרוך הקושר את המכנסיים סביב המותניים. עם התרתו - נותר השופט-הדיין במערומיו, ללא כבוד

הדימוי העל-טבעי במטפורה זו מתיישב עם חוק האנלוגיה הקובע שדומה משפיע בדומה. כך, כסף נמשך לכסף

علم وعملة עִלִם ועִמלֶה - דעת וממון. רוח וחומר כמושאים לתשוקת האדם

ברכה מיוחדת מפי הורים לבניהם להִתְעלוּת, עושר וכבוד

הזהב בצרפתית נקרא Or. משל מטפורי לאדם המוערך בעינינו כשופע אורה ומעניק מטובו לאחרים