אחיקר בהתחננו לפני אלוהים שיעניק לו בן זכר, מנמק: אנא אלוהים! תנה לי בן זכר, והיה במותי ושם עפר על עיני

האדם בהול על ממונו. ויש שממונו חביב עליו מגופו .הדם הוא הנפש. הדמים הם כסף. וכך, כספו של אדם הוא כנפשו

כי וְהַכֶּסֶף יַעֲנֶה אֶת הַכֹּל (קהלת י'/19), גם מרפא לגוף ולנפש וגם כדי "למְשוׂח" ו"לשמן" "מפתחות" ותהליכים לקידום עניינים

فت פַת - כאשר כוונתה בתשלום, כפי שהיה בימים עברו, כאשר היו מפותתים פתיתי כסף או זהב מגוש גדול ושוקלים אותם

משחק מבריק בהטיית מילים. מבט על העולם כחומר, כוחניות, כסף והישגיות - וקריאה למימוש גישה זו כתכלית, לאלתר ובלי בירבורים

ה"דִכֶּה" היא שׂרוך הקושר את המכנסיים סביב המותניים. עם התרתו - נותר השופט-הדיין במערומיו, ללא כבוד

הדימוי העל-טבעי במטפורה זו מתיישב עם חוק האנלוגיה הקובע שדומה משפיע בדומה. כך, כסף נמשך לכסף

علم وعملة עִלִם ועִמלֶה - דעת וממון. רוח וחומר כמושאים לתשוקת האדם