על תאוות האדם להישגיות ונכסים: האדם - אין ממלא עינו זולת העפר
אחיקר בהתחננו לפני אלוהים שיעניק לו בן זכר, מנמק: אנא אלוהים! תנה לי בן זכר, והיה במותי ושם עפר על עיני
האדם בהול על ממונו: הנוטל ממונך - טול נשמתו
האדם בהול על ממונו. ויש שממונו חביב עליו מגופו .הדם הוא הנפש. הדמים הם כסף. וכך, כספו של אדם הוא כנפשו
הכספים - משחות מרפא
כי וְהַכֶּסֶף יַעֲנֶה אֶת הַכֹּל (קהלת י'/19), גם מרפא לגוף ולנפש וגם כדי "למְשוׂח" ו"לשמן" "מפתחות" ותהליכים לקידום עניינים
העולם בפִּיתּוּת - לא בפטפוט
فت פַת - כאשר כוונתה בתשלום, כפי שהיה בימים עברו, כאשר היו מפותתים פתיתי כסף או זהב מגוש גדול ושוקלים אותם
העולם - במזוּמן ולא במה שהיה מִזְמן
משחק מבריק בהטיית מילים. מבט על העולם כחומר, כוחניות, כסף והישגיות - וקריאה למימוש גישה זו כתכלית, לאלתר ובלי בירבורים
הכסף מתיר קישור (מכנסי) השופט
ה"דִכֶּה" היא שׂרוך הקושר את המכנסיים סביב המותניים. עם התרתו - נותר השופט-הדיין במערומיו, ללא כבוד
תרנגול העשיר מטיל ביצים
הדימוי העל-טבעי במטפורה זו מתיישב עם חוק האנלוגיה הקובע שדומה משפיע בדומה. כך, כסף נמשך לכסף
שניים לא יִשׂבעו מבקש דעת ומבקש הון
علم وعملة עִלִם ועִמלֶה - דעת וממון. רוח וחומר כמושאים לתשוקת האדם