על הסבלנות כסגולה למדים אנו מרוב הדתות והתרבויות. ענייננו במיוחד בדוגמה היפה המובאת במשל כאן

האדם בהול על ממונו. ויש שממונו חביב עליו מגופו .הדם הוא הנפש. הדמים הם כסף. וכך, כספו של אדם הוא כנפשו

כי וְהַכֶּסֶף יַעֲנֶה אֶת הַכֹּל (קהלת י'/19), גם מרפא לגוף ולנפש וגם כדי "למְשוׂח" ו"לשמן" "מפתחות" ותהליכים לקידום עניינים

علم وعملة עִלִם ועִמלֶה - דעת וממון. רוח וחומר כמושאים לתשוקת האדם

מוטב להתגולל בין רגליהם של בני אדם לא בין פיותיהם המורגלים ברכילות ובלשון הרע, כי מרגליהם הפגיעה היא פיזית

גילוי "זאביותו" על דרגותיה ועל מערומי האינסטינקטים החייתיים אשר בו, אדם המחפש תדיר טרף לנפשו

משניים אין האדם יכול להשתחרר: הוא אינו יכול להפסיק לחשוב והוא אינו יכול להפסיק לרצות. כל חשיבה קשורה בקידום איזו רצייה