אמירה אלגורית בשפת התכשיט
- תוכן, צורה ומשמעות
לפנינו טבעת זהב בה משובצת אבן אופל (Opal) גולמית. ברגיל עונדים תכשיט או טבעת כאשר מקפידים על שלמותה ומיצוי גילוי שקיפותה ואורה הזוהר של האבן, כלומר דגש והקפדה על ההיבט האסתטי החיצוני המוגמר כערך. אבני חן זכו לאורך ההיסטוריה להתייחסות סופרלטיבית כמייצגות אורות שמיים. ביהדות רווחה אמירתו של רבנו בחיי: שאין לך כל אבן ואבן מן האבנים היקרות שלא תמשוך כח עליונים. שמות אבנים פיארו שמות בני אדם וספרים. ואילו כאן, בפנינו טבעת בה משובצת אבן חריגה. המוקפד בה שלא תהיה "מושלמת", שכן שלמותה באה לביטוי דווקא בחוסר גימורה, דבר המשרת את המטרה שלה נועדה כתכשיט.
הרעיון המגולם בטבעת, כאמור, לא נועד להנאה אסתטית רגילה, אלא כמהדהד ליופי אידאלי, ברוח משנתו של סוקרטס החכם הרואה במושג היופי גם את הטוב. בטבעת אנו משלבים זה גם זה.
חיינו כבני אדם טבועים בחותם התיקון המתמיד - הדורש מהאדם "לעבוד על עצמו". זהו המוטו המנחה את שירו של רודיארד קיפלינג "אִם" ("IF"), שנבחר בזמנו לשיר המוכר והאהוב ביותר בשפה האנגלית. קיפלינג היה חבר במסדר הבונים החופשיים. וביצירתו זו ניתן לראות אלגוריה המציגה את האדם האידאלי - משל היה מצויד במחוגה ומד זווית, מודעות והשקפת עולם - היוצא לדרכו, על פי תהודת נפשו, לזיקוק התנהגותו וליטוש אישיותו שלו ועם כל מה שהוא עִימו באינטגרציה.
למאמר מלא: