אברהם אלישע, והימים ימי אופוריה, ראה בהתרחשות זו עדות מרוממת נפש, תמונת חיים חד פעמית, וביקש לתת לה ביטוי נומיסמטי-היסטורי שיישאר בזיכרון הקולקטיבי. לשם כך יצר מדליה שתוכן מבעה הצורני יהדהד כמעורר תודעת מציאות היסטורית חדשה. אנטיתזה לסמליות המכאיבה שבשער טיטוס ברומי - המנציחה את החורבן המשפיל של עיר המקדש מזה 2000 שנה, ושחרור מכובד משא התבוסה דאז אל הניצחון ההרואי.
למאמר המלא: