בשנת 1776 נאספו האבות המייסדים של ארה"ב לדון בחותם הגדול של מדינתם החדשה. תומאס ג'פרסון, מחבר הכרזת העצמאות ולימים נשיאה השלישי של ארה"ב, הציע להכליל בחותם את תמונת בני ישראל צועדים בטוּר במדבר כשעמודי העשן והאש של האל מובילים אותם. לעומתו הציע בנג'מין פרנקלין - האמריקאי הנודע ביותר אחרי ג'ורג' וושינגטון שכמוהו נמנה גם הוא עם הבונים החופשיים - שבחותָם ייראה משה עם מטהו המונף, בעוד הצבא המצרי טובע בים.
ואל יהי הדבר קל בעינינו. חותם של מדינה הוא מעין בבואה של אישיותה הלאומית ושל רוח תושביה. מה עוד שממאפייני החותם לסמל נבדלותם מאחרים.
הצעות אלו היו בבחינת אלגוריה למסעם הגדול של הנוצרים הפוריטנים, שעברו במאה ה-17 את האוקיינוס מאנגליה לאמריקה במה שנתפס אצלם כיציאת מצרים וכיציאה מן המְצרים אל השממה וממנה לארץ המובטחת. ברור גם שהייתה זו השתקפות של רעיון השאול מגדול הסיפורים המהפכניים בתנ"ך.
למאמר המלא:
Comments