לאורך כל הדרך, מאחורי נוטרדאם, בצד דוכני החוכמה, מוכרי הספרים עמדו חוככים בדעתם אם לסגור. מפני הגשם, והרוח.
פריז היפה. הליכה ברגל. והחוכמה הילכה באותו בית ספרים של אותו זקן - "לוח האמרלד", רחוב לה-אושט La-Huchette 21, קיים. שלט ירוק, כמתבקש. בחלון, לצד ספרים על הנסתר: "חייה ומותה של הגבירה לאורה" לפרנצ'סקו פטררקה ו"הסימבוליקה ביצירתו של דנטה אליגיירי".
בפנים ניחוח ספרים וטבק. גלילי עשן מיתמרים לקמרונות. תנועת אדם, ארשת פנים של הבעלים, שיער שהאפיר, ומבע עיניים המעיד על חוכמת השנים. חליפתו אפורה ושעונו העתיק מחובר בשרשרת לחזייתו, מצמידו לאוזנו, פותחו בלחיצה, מתבונן במחוגיו, ממלא אותו בעוד פרק זמן, נאנח, מהנהן בראשו ולוחש כאילו לעצמו: "צדקו חכמי הסוד, הזמן הוא עיט לתחלופות".
אל הסיפור:
Comments