הדג כארכיטיפ מושרש עמוק במודעות התרבויות מימים ימימה. כך באשור, בבבל, במצרים, בפיניקיה וגם בסין הרחוקה. המיתוסים הנשענים על סמליותו המבורכת בפריון ובשגשוג פועמים לאורך ההיסטוריה וממשיכים לפעום גם בימינו.
מוטיב הדג מעוגן היטב באמונתם של בני המרחב הים-תיכוני ובהיסטוריה של הדת הנוצרית. הוא מקושר לאירועים שיש להם תהודה אוניברסלית זה אלפיים שנה, וגם מעבר לכך. העיר צידון בלבנון השכנה קרויה על שם צֵיד הדגים, ובערבית הדייג נקרא צייד. מבית ציידא, כפר מצפון לכִּנרת, יצאו שליחיו של ישו ובהם שמעון בר יונה, לימים פטרוס. בכנרת כזכור חולל ישו את נס הדגים ולכן היא אחד האתרים שהם אבן שואבת לצליינות.
מהמילה היוונית לדג "איכטיס" נוצר שם כיסוי לישו על פי ראשי התיבות של תאריו Iēsous Christos, Theou Huios, Sōtēr (ישו המשיח, בן אלוהים, מושיע). האפיפיורים מתעטרים במצנפת דמוית ראש דג, כמו כן משתמשים ב"טבעת הדייג" כיורשי פטרוס - האפיפיור הראשון שהיה דייג.
למאמר המלא: