פנינים מהמשל הערבי

לצפייה ממכשיר נייד ולמאמר המלא לחץ כאן

 

חלק חמישי

 

העולם כבבואה של התגרדות החמורים:

גרד לי כדי שאגרד לך

الدِّنيا حْكاك حَمير: حِكِّلِّي تَ حِكِّلَّك

א(ל)דִּנְיֶא חכָּאכּ חַמִיר: חִכִּّלִּי תַ חַכִּّלַּכּ

 

משניים אין האדם יכול להשתחרר: הוא אינו יכול להפסיק לחשוב והוא אינו יכול להפסיק לרצות. כל

חשיבה קשורה בקידום איזו רצייה, ועצם הרצייה מצביעה על מצב של חסר.

הפילוסוף רנה דקרט נודע בקביעתו המפורסמת: "אני חושב משמע אני קיים". מכאן, אם חשיבתי היא זו המוודעת אותי לקיומי - משמע שעצם הקיום שלי הוא פאזה של חסר מתמיד.

שאלה קיומית זו הולכת ומחמירה כאשר תאלס החכם מלמדנו ש"דבר אינו פעיל יותר מאשר המחשבה". ובְּלֶז פַּסְקל סובר ש"לרצות ולא להיות מסוגל, זה להיות אומלל" - מה עוד שהחֶסְרוֹן לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת - כדברי החכם באדם (קהלת, א'/15).

הפתגם הנראה כה פשוט מקפל בתוכו חוכמת חיים מעשית, ובל נשכח -אנו מדברים במזרח. המשלים והפתגמים נועדו להיות כלים שיעזרו לאדם לחְיות. החמור הוא הכלי ש"רוכבים" עליו כדי להובילנו ממקום למקום, אפשר גם - שלמטען המטפורי שבמשל.

ולעצם הפתגם. זו אמירה המעבירה אותנו לסמליות מושאלת מתחום הסימביוזה, הכרת העצמי מכוונת להסתייעות באחר. החיים הם מלחמת קיום וכמו במלחמה יש לנקוט בתחבולות, לדעת לנצל קשרים, להשפיע ולהפעיל שיתוף עם אחרים בגלוי ובנסתר. במזרח הגישה אינה על פי "אם לא נדע להיות תלויים זה בזה - נהיה תלויים זה על יד זה", כי אם ברוח "שמור לי ואשמור לך". לשם האפקטיביות, הייתי מטֶּה את המשמעות הלשונית "שמירה" למשמעות התפחת שמרים, כלומר אני דואג לשמריך שיתפחו ותמורת זאת תפעל גם אתה כך לגבי.

האם זה פלא שאפילו החמורים יודעים זאת?

מענינת הקרבה הלשונית בין حِكّ חִכּ בערבית = לגרד, לבין לחכך בעברית, שמשמעותו דומה. בתרגום לעברית הותרנו המילה "כדי", כמו במקור הערבי, לשם הדגשת ההתניה.

למאמר המלא:

 

Please reload

© כל הזכויות שמורות לאברהם אלישע

צפיות:

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now